כיום: מנהלת "אודי בית ספר לאנגלית"

במהלך שלוש השנים האחרונות (2003-2007), חייתי במינכן בגרמניה. שם עסקתי בהוראת אנגלית ובהנהלת בית ספר שמתמחה בלימודי אנגלית.

את החיבור המיוחד לשפה האנגלית גיליתי כבר בתקופת התיכון שבה, במסגרת משלחות סטודנטים, ביליתי שלושה שבועות אצל משפחה בסן-דייגו שבארצות הברית. כבר אז הבנתי עד כמה חשוב הידע באנגלית.

מיד לאחר מכן, בשובי ארצה, הקדשתי מזמני וממרצי בלימודי האנגלית בעיקר דרך קריאת ספרים, ושיחות רבות עם חברים שפגשתי בארצות הברית.

כשניגשתי לבגרות (5 יח"ל) באנגלית, וסיימתי בציון 97, הבנתי כי כל ההשקעה השתלמה!

עד היום אני מאמינה כי ידע טוב באנגלית נובע מעבודה נכונה כבר מיסודות השפה. חשוב לטעמי לנסות ו"לחיות" את השפה: לשמוע אנגלית, לקרוא אנגלית, ולנסות לדבר בכל הזדמנות.

 

 

בעקבות השירות הצבאי בחיל-החינוך, אשר חשף אותי לעולם המיוחד של חינוך והוראה, החלטתי להמשיך בתחום זה ולהרחיב את הידע והניסיון שלי במסגרת של לימודים אקדמיים. את לימודיי לתואר הראשון בחינוך ולימודי תעודת ההוראה באנגלית עשיתי במכללת לוינסקי. זוהי מסגרת לימודים אשר מעניקה ידע נרחב לפרחי-הוראה, ויותר מכך, ניסיון מעשי בשטח.

תוך כדי הלימודים, נחשפתי לתחום הוראת האנגלית ברבדים השונים, לשיטות הוראה חדישות, ולתלמידים ברמות ובגילאים שונים.

 

עם הזמן, התחלתי לפתח את ה"אני מאמין" שלי כמורה. היום, מאז אני מיישמת את "האני מאמין" שלי מדי יום, בתוך הכיתה ומחוצה לה.

אני דוגלת בכך שיש להציב בפני התלמידים שלנו סטנדרטים גבוהים, שכן אנו משמשים כמעין מראַה עבורם, וככל שהציפיות שלנו מהם גבוהות, כך הם שואפים למעלה ומתקרבים למימוש הפוטנציאל שלהם. לצד זה, אני מאמינה כי חשוב מאוד להיות רגיש אל התלמיד, בין אם ילד, מתבגר או מבוגר, וכי יש תמיד להתחשב באישיות האינדיבידואלית, בצרכים וברגשות של התלמיד.

 

שאיפתי היא לתת לכל אחד ואחד מתלמידיי את הכלים שהוא זקוק להם כדי ללמוד ולדעת את השפה האנגלית על בורייה ולהשתמש בה בהצלחה ובביטחון במשך כל חייו. לשם כך, אני חותרת לפתח תלמידים עצמאיים ואחראיים, אשר מוכנים ורוצים לעבוד קשה כדי להגיע להישגים יפים. הישגים אלה, חשוב להדגיש, הם לאו דווקא אלה המתבטאים בציונים, אלא הישגים הקשורים בתחושת הסיפוק האישית הנובעת מהצלחה, והדימוי העצמי החיובי שמפתח תלמיד שמרגיש כי הוא מתקדם ומשתפר.

 

 

סיפור האהבה האישי שלי עם האנגלית מתחיל בגיל צעיר. כבר בילדות אהבתי לקרוא ספרים, חוברות, עיתונים וכל מה שהיה כתוב באותיות הזרות האלה, שנדף מהן ניחוח מסתורי של הרפתקה ושל גילוי, שרב בהן הנסתר על הגלוי. כדי לדעת קצת יותר, נסעתי אחרי הצבא ללונדון, לשנה של לימוד אנגלית בבית ספר לתלמידים זרים. תוך זמן קצר לקח אותי פיטר, המורה שלי, אירי חביב ששנותיו היפות עברו עליו בשנות השישים, לשיחה קצרה. אדם חביבי, הוא אמר לי, כדאי לך לעשות מהאנגלית מקצוע. שמעתי בעצתו, ולאחר שנה מרתקת במחיצתו, נרשמתי ללימודי לשון אנגלית ובלשנות לתואר ראשון באוניברסיטה בלונדון. חזרתי לארץ עמוס חוויות ורשמים, נרשמתי ללימודי תרגום באוניברסיטת תל אביב, והתחלתי לעסוק באינטנסיביות בתרגום ובהוראה במקביל. ככל שחלף הזמן, התברר לי שאמנם התרגום מעניין מאוד ומאתגר, אבל העבודה בהוראה, עם אנשים "בשר ודם" ולא מול מחשב, מספקת הרבה יותר. כך התחלתי לעסוק יותר ויותר בהוראה, ועבודות התרגום נדחקו הצידה. לאחר שעבדתי כמה שנים במסגרות הוראה אחדות, הגעתי לאודי בית ספר לאנגלית. כאן מצאתי מקום עבודה שהעניק לי את כל מה שתמיד חיפשתי: בית ספר שכל כולו מוקדש להוראת האנגלית והאנגלית בלבד, אינספור אתגרים מקצועיים ואישיים, סביבת עבודה תומכת, ומעל הכל, אווירה משפחתית שאותה חיפשתי ולא מצאתי בשום מקום אחר. אודי ועופרה המקסימים, דורית המנהלת המקצועית, המורים האחרים ושאר אנשי הצוות, כולם נתנו לי תחושה כי הגעתי למקום שנעים ללמוד בו ונעים לעבוד בו, מבלי לוותר על החתירה למצוינות ולהישגיות. את התחושה הזו אני מנסה להעביר לתלמידיי בעבודה היומיומית. כאן מצאתי מקום עבודה שמעניק לי פרנסה ואתגר מקצועי בלתי פוסק, לצד תחושה של חמימות משפחתית. אני מקווה להמשיך ללמד כאן ולהתפתח עוד שנים ארוכות.